5 העקרונות שלי להליכה נכונה

1. חופשי או רגלי יש בטיול 2 מצבים בלבד: או שהכלב בחופשי או שהוא הולך לידי ברגלי. כשהכלב חופשי הוא יכול לרחרח ולהסתובב איפה שהוא רוצה כל עוד הוא בטווח הרצועה.

מצב שני בלימוד הליכה נכונה הוא שהכלב לידי, כלומר רגלי. במצב הזה אני אשתמש כשארצה לעבור גירויים בטיול ובכל הזדמנות אחרת שארצה לקצר בה את הרצועה.

ברגע שמקצרים את הרצועה בלי שמלמדים את הכלב מראש מה מצופה ממנו הכלב יחווה תסכול ואי נוחות. מלבד הפגיעה ברווחתו של הכלב הדבר עשוי ליצור בעיות התנהגות והתניות לא טובות מול גירויים. מתח ברצועה זה מתכון לצרות, במיוחד עם הרצועה קצרה.

בנוסף אני ממליץ ללקוחותי שיתרגלו את הפקודה רגלי כל טיול לפחות 30% מהזמן. בזמן שהכלב הולך לידי ברגלי הוא עסוק רק בדבר אחד וזה להיות איתי. עליו להתעלם מהסביבה, אסור לו לרחרח או לגשת לגירויים.

זו התנהגות מאוד משמעותית ועוצמתית מבחינת הפסיכולוגיה של הכלב בעיני. כלב שמאומן על בסיס קבוע בהתעלמות מגירויים ותשומת לב לבעלים הוא כלב שיהיה מאוד קל להתנהל איתו בחיי היום יום ורמת התקשורת שלו עם בעליו תהיה גבוהה יותר.

2. רצועה רפויה או משיכות אם הרצועה מתוחה אפילו בלי שהכלב ממש מושך מיד עוצרים את הטיול ונותנים משיכות עד שהכלב חוזר לידינו ורק אז ממשיכים את הטיול.

המשיכות לעולם לא מפסיקות לפני שהכלב חוזר לאחור. אם הכלב נשאר בקרבתי הוא מקבל חיזוקים ופרסים. כשרואים שהכלב מתקרב לקצה הרצויה אפשר להשתמש בפקודה "בוא" בשביל לקרב אותו אלינו ולעזור לו להצליח.

3. לימוד רדיוס כשהכלב מצב "חופשי" עליו ללומד את רדיוס הרצועה ולהבין שאסור לו להתרחק מעבר.

רוב הרצועות הם באורך של 1.5 מטר, כשמתחילים לעבוד על הליכה נכונה אני ממליץ לעבוד עם רצועה ארוכה יותר של 2 מטר. אחרי שהכלב מפנים את קונספט הרדיוס אפשר לעבור לרצועה של 1.5 או אפילו רצועה של 1 מטר.

בשביל שהכלב ילמד את קונספט הרדיוס בצורה מיטבית חשוב לאחוז את הרצועה בידית בזמן הטיול, כלומר בקצה הרצועה בכדי שלכלב יהיה מרחב תמרון גדול בשלב הלימוד הראשוני.

ברגע שמחזיקים את הרצועה באמצע במיקום לא מוגדר הרדיוס יהיה טיפה שונה בכל פעם והכלב יתקשה להפנים עד איזה מרחק מותר לו להתרחק מהבעלים.

4. הובלה מנטלית הכלב חייב להבין שהבעלים הוא המוביל המנטלי של הטיול.

זה לא אומר שאסור לו לעבור אותי או שהוא חייב ללכת מאחורי כל הטיול. זה אומר שהכלב מבין שאני קובע את המסלול. זה בא לידי ביטוי בשתי סיטואציות בעיקר:

א. אם אני עושה שינוי כיוון פתאומי במהלך הטיול הכלב משנה את הכיוון מיד אחרי ולא ממשיך ללכת לכיוון הנגדי בלי קשר לתנועה שאני עושה. מלמדים זאת ע"י שינוי כיוון רבים במהלך הטיול, אם הכלב לא משנה את הכיוון מיד אחרי הוא מקבל תיקון ואם משנה כיוון מיד אחרי הוא זוכה בפרס ושבחים.

ב. הובלה מנטלית לשיטתי מתבטאת גם בהפסקת רחרוחים בזמן שאני מתחיל תנועה. כלומר מבחינתי מותר לכלב לרחרח במהלך בטיול אך אם אני ממשיך להתקדם עליו להפסיק את הריחרוח ולהצטרף ואם אני עוצר זה אומר שיש לו אישור להמשיך לרחרח.

5. גירויים רק באישור הכלב צריך להבין שעליו לקבל אישור מהבעלים לפני מפגש עם כלב אחר או אדם.

זה גם יחזק את מעמדינו בעניו וגם יגרום לו להבין שאסור לו להתפרץ לגירויים ולמשוך אלהים על דעת עצמו. כשרוצים להפגיש את הכלב עם גירוי כזה או אחר אני ממליץ להשתמש בפקודה שב ואחרי שהכלב ישב לשחרר בפקודה "חופשי"

כשרוצים שהכלב יתעלם מגירוי כזה או אחר אפשר להשתמש בפקודה "תתעלם" או בפקודה "רגלי" או בפקודה "בוא" ולהתרחק מהמסלול של הגירוי.

כמובן שהכלב צריך לדעת את הפקודות בצורה סבירה בשביל שתוכלו ליישם את הסעיף הזה ובמידה והוא לא שם עדיין תצטרכו להתחיל מגירויים נמוכים יותר ולא לאט לעלות כמו גם ללמוד איך לדרוש מהכלב לבצע פקודה.

גם אם הכלב שלכם מושלם עם כל הכלבים אני ממליץ להפגיש אותו עם לא יותר מ30% מהכלבים שאתם פוגשים בטיול. אחרת הוא עלול לפתח ריאקטיביות לכלבים וחוסר יכולת לדחות סיפוקים.